פירוק הוא פירוק של דבר אחד לחלקים קטנים יותר. תהליך הפירוק נעשה על ידי תגובה כימית הנקראת הידרוליזה.
תהליך הפירוק נעשה על ידי תגובה כימית הנקראת הידרוליזה. בתהליך הפירוק, מים ופחמן דו חמצני מיוצרים כתוצרי לוואי. פירוק מולקולות מורכבות באמצעות תהליך כימי הוא אחד התהליכים הבסיסיים ביותר בכימיה. הפירוק של חומר אורגני מניב ביוגז, דלק ביולוגי וחומרים שימושיים אחרים.
הפירוק יכול להתבצע בכל מספר של שיטות שונות, כולל הרתחה, אידוי או בישול בלחץ. המפתח לפירוק הוא שיש סוג כלשהו של נוזל שיכול להמיס את החומר הצמחי ולהגיב איתו כדי לפרק אותו למולקולות קטנות יותר.
פירוק הוא תהליך טבעי המתרחש בסביבה ובאורגניזמים חיים. הוא ממלא תפקיד חשוב במערכות אקולוגיות, כמו מיחזור חומר אורגני בחזרה לחומרים מזינים לגידול צמחים או אספקת מזון לבעלי חיים.
הידרוליזה
הידרוליזה היא תגובה כימית המפרקת מים למימן וחמצן.
התגובה היא הפוכה מתגובת העיבוי שבה שתי מולקולות מים משולבות ליצירת מולקולה אחת של מימן ומולקולה אחת של חמצן.
הידרוליזה היא תהליך שבו תרכובות אורגניות מתפרקות לחלקיהן המרכיבים. למשל, פירוק סוכרים כמו גלוקוז או סוכרוז למולקולות פשוטות יותר כמו פחמן דו חמצני ופרוקטוז.
תרכובות אורגניות
תרכובות אורגניות הן המולקולות הנפוצות ביותר על פני כדור הארץ. הם מהווים חלק משמעותי מהביומסה של כדור הארץ וניתן למצוא אותם כמעט בכל אורגניזם חי, כולל צמחים, בעלי חיים ובני אדם.
תרכובות אורגניות נמצאות בכל האורגניזמים החיים מכיוון שהן נחוצות לחיים. הם מספקים מגוון רחב של פונקציות חשובות הכוללות אחסון אנרגיה, הגנה מפני טורפים ותקשורת בין תאים.
תרכובות אורגניות הן קבוצה גדולה של תרכובות כימיות המכילות אטומי פחמן ומימן במבנה המולקולרי שלהן. ניתן לסווג תרכובות אורגניות למולקולות אורגניות ולביו-מולקולות. מולקולות אורגניות הן הסוג הפשוט ביותר של תרכובות אורגניות בעוד שמולקולות ביו מורכבות יותר ממולקולות אורגניות.
פחמן דו חמצני
פחמן דו חמצני הוא גז הנפלט מפעילות אנושית. זה גם גז חממה שתורם לשינויי האקלים.
פחמן דו חמצני משתחרר כאשר אנשים שורפים דלקים כגון עץ, פחם ונפט. זה גם משתחרר מהאוקיינוסים ומהקרקעות. כאשר צמחים קולטים פחמן דו חמצני, הם משתמשים בו לפוטוסינתזה והופכים אותו לחומר אורגני כמו סוכרים ועמילנים.
ניתן להסיר פחמן דו חמצני מהאטמוספרה על ידי סילוק CO2 מהאוויר או על ידי קיבוע בתצורות גיאולוגיות עמוקות מתחת לאדמה הנקראות סלעי קרבונט.
פחמן דו חמצני הוא גז מזיק התורם לשינויי אקלים. ההערכה היא שרמות ה-CO2 באטמוספרה עלו ב-40% מאז התקופה הטרום-תעשייתית. ניתן לייחס זאת לפעילויות אנושיות כמו שריפת דלקים מאובנים וכריתת יערות.
