נשימה תאית היא תהליך של פירוק ושחרור אנרגיה בתאים. זה מתרחש בשני שלבים: גליקוליזה ומחזור קרבס.
מחזור קרבס הוא סדרה של תגובות אנזימטיות במיטוכונדריה הממירות פירובט לפחמן דו חמצני ומים. התגובות מזורזות על ידי אנזימים הנקראים דהידרוגנאז, המשתמשים ב-NADH כמקבל אלקטרונים, עם חמצן כמקבל האלקטרונים הסופי.
נשימה תאית היא תהליך שבו אורגניזמים מפרקים מולקולות אורגניות ומשחררים אנרגיה. ניתן לסכם תהליך זה במשוואה הבאה:
C6H12O6 + 6O2 → 6CO2 + 6H2O + אנרגיה
משוואה זו מראה שבמהלך הנשימה התאית, גלוקוז מתפרק לפחמן דו חמצני ומים, ומשחרר אנרגיה. תהליך זה מתרחש במיטוכונדריה של תאים.
מעגל קרבס
מעגל קרבס הוא כלי שנוצר על ידי הנס קרבס כדי לתאר את התהליך המטבולי של גלוקוז.
מחזור קרבס הוא סדרה של תגובות כימיות בתאים הממירות פירובט לאנרגיה והופכת אותו לזמין לתאי דלק. המחזור מתרחש במיטוכונדריה, שהם אברונים בתוך תאים.
המחזור מתחיל עם פירובט, שנכנס למיטוכונדריה והופך לאצטיל-CoA על ידי אנזים הנקרא פירובאט דהידרוגנאז. לאחר מכן אצטיל-CoA נכנס לאנזים אחר הנקרא ציטראט סינתאז, שם הוא מתחבר עם אוקסלואצטט ליצירת חומצת לימון. לאחר מכן, חומצת לימון עוברת סדרה של שלבים שבהם היא הופכת לסוצ’יניל-CoA, פומראט, מאלאט ובסופו של דבר חזרה לאוקסלואצטט.
תהליך זה מייצר מולקולות ATP המשמשות כאנרגיה לתפקודים תאיים שונים כמו התכווצויות שרירים ופעילות מוחית.
מיטוכונדריה
המיטוכונדריה הן תחנות הכוח של התא. הם מייצרים אנרגיה לשימוש התא.
מיטוכונדריה הם אברונים, שהם חלק מתא אוקריוטי והם מייצרים אנרגיה לשימוש התא. מיטוכונדריה קיימות ברוב התאים האיקריוטים, אך לא בתאים פרוקריוטים. הם מייצרים כ-90% מכלל ה-ATP שמיוצר על ידי גוף אנושי.
נוקלאוטידים
נוקלאוטידים הם סוג של ביומולקולה המהווה את אבן הבניין של חומצות גרעין.
נוקלאוטידים הם היחידות הבסיסיות של חומצות גרעין ו-DNA. הם מורכבים משלושה מרכיבים: מולקולת פוספט, מולקולת סוכר ובסיס חנקני. מולקולת הסוכר היא ריבוז או דאוקסיריבוז, והבסיס החנקני יכול להיות אדנין או גואנין. ישנם חמישה סוגים של נוקלאוטידים: אדנוזין טריפוספט (ATP), אדנוזין דיפוספט (ADP), ציטידין טריפוספט (CTP), ציטידין דיפוספט (CDP), דיאוקסיאדנוזין טריפוספט (dATP) ודאוקסיאדנוזין דיפוספט (dADP).
גליקוגן
גליקוגן הוא צורת האחסון של גלוקוז בבעלי חיים ובכמה מיקרואורגניזמים.
גליקוגן הוא פוליסכריד של גלוקוז שניתן להמיר לגלוקוז-1-פוספט ולאחר מכן לאדנוזין טריפוספט (ATP). תכונותיו של הגליקוגן מאפשרות פירוקו בקלות לחלקיו המרכיבים אותו, כך שניתן להשתמש בו כמקור מהיר לאנרגיה.
הגליקוגן נמצא בכבד ובשרירים, שם הוא משמש כמאגר אנרגיה. ניתן למצוא אותו גם בצורה של גרגירי גליקוגן בציטופלזמה של תאי כבד, תאי שריר וסוגי תאים אחרים.